ג'וזף פילאטיס
מייסד השיטה

ילדות.
ג'וזף הוברטוס פילאטיס נולד בתשעה בדצמבר 1883, בעיר מנשנגלדבך שבגרמניה. אביו היווני היה מתעמל (ויש האומרים שאף זכה במדליות), ואמו הגרמניה התבססה על עקרונות הנטורופתיה והאמינה בכוח הריפוי העצמי של הגוף על בסיס אורח חיים בריא. אין ספק שלשניהם היתה השפעה על עיצוב שיטתו ואורח חשיבתו של פילאטיס בהמשך חייו.
כילד, היה פילאטיס חולני וחלש ולא אחת סבל מהצקות מצד ילדים אחרים, עד כדי כך שבגיל 5 איבד את ראייתו בעין שמאל. ייתכן שניסיון זה ואחרים הם אלה שהביאו אותו להתעניין כל כך בתחום אומנויות הלחימה וההגנה העצמית. מכל מקום, עד גיל 14 הוא כבר התאמן בסוגי ספורט שונים (כגון יוגה, פיתוח גוף, אגרוף ועוד) וגופו היה מעוצב מספיק כדי לדגמן עבור שיעורי אנטומיה. בשלב זה, סביר להניח שאף אחד לא היה טיפש מספיק כדי להתחיל איתו קטטה.
שנות המלחמה.
בגיל 29 עבר פילאטיס לאימוני אגרוף מתקדמים באנגליה, אך הוא לבטח לא ציפה למצוא את עצמו כלוא במחנה פליטים גרמני כשנתיים מאוחר יותר. מלחמת העולם הראשונה לא פסחה גם עליו, אם כי נראה שפילאטיס היה נחוש להפיק את המיטב מן המצב: בלי לבזבז זמן מיותר, הוא אימן וטיפח את השבויים, במטרה לחזק אותם ולגרום להם לצאת אל העולם לאחר המלחמה חסונים ומחושלים יותר. חלק מן התרגילים שבנה היוו ללא ספק את הבסיס לשיטתו, שנקראה מאוחר יותר "קונטרולוגי". ומה לגבי שיטת המכשירים? אותה המציא פילאטיס במחנה ריכוז אחר, בו כישוריו האנטומיים זיכו אותו בתפקיד אח לטיפול בפצועים. האפשרות להקים אותם מן המיטות נאסרה עליו מטעם מדיניות בית החולים, אך מזגו הנחוש של פילאטיס לא אפשר לו לוותר: הוא ניתק קפיצי מיטה וחיבר אותם אל מוטותיה, וכך יצר תרגילי התנגדות מתוחכמים ששיקמו רבים מן הפצועים. כבר אז, גישתו היתה "עבודה מבפנים" כלומר, לתת לשרירים העמוקים של הגוף לעבוד קודם, והשרירים הגלובאליים (כמו גפיים ושרירי הבטן השטחיים יותר)
כבר יצטרפו.


ניו יורק, ניו יורק...
פילאטיס חזר לגרמניה עם סיום המלחמה, אך שהייתו לא האריכה ימים. לאחר שהחל באימוני המשטרה הפרטית של המבורג, התבקש פילאטיס לאמן את הצבא הגרמני החדש - וסירב. מדיניותה החדשה של גרמניה לא עלתה בקנה אחד עם דעותיו, והוא עזב את גרמניה והיגר לארצות הברית בהיותו בן כארבעים. החיים שוב האירו פנים לפילאטיס, כשעל הספינה בדרך ליעדו הוא פגש באשתו לעתיד, קלרה, אותה שיקם בשיטתו מדלקת הפרקים ממנה סבלה (לא היתה לה ברירה אלא להסכים לחיזוריו, לא כך?)
בניו יורק, פתחו בני הזוג החדשים מכון בשדרה השמינית 939 שהיתה מרכז לבתי ספר למחול. הדבר השתקף באוכלוסיה שבאה לאימוניו של פילאטיס, שאט אט התמלאו ברקדנים שרצו שיקום מפציעותיהם וחיזוק כללי. לא עבר הרבה זמן ופילאטיס כבר אימן לקוחות מסוגים רבים ובעלי מטרות אימון שונות. השיטה אכן הוכיחה את עצמה כאוניברסאלית.
מותו ומורשתו.
פילאטיס כתב בחייו שני ספרים שראו אור "בחזרה לחיים דרך הקונטרולוגיה" ו"הבריאות שלך". בספריו הסביר פילאטיס לא רק את חשיבות האימון, אלא גם את תועלתה של תזונה נכונה, שינה בתנאים האופטימאליים ואף תיאר כיצד נכון להתרחץ במטרה להיות בריא ורענן. שיטתו, כשמה כן היא, התמקדה בעקרון השליטה: שליטת המוח על כל פעולה ופעולה של השריר ושל אורח החיים ככלל. שיטתו לא פסחה אף על פרטים קטנים לכאורה כמו הליכה נכונה ברחוב ועמידה זקופה.
ייתכן שהקורא יהיה מופתע לגלות ש"גורו" זה של אורח חיים בריא מצא את מותו בגיל 84 מדלקת ריאות. אך לכל אדם החולשות שלו, ובמקרה של פילאטיס היה זה עישון סיגרים ושתיית ויסקי מרובה (אך לזכותו יאמר שהוא נשאר בכושר עד ימיו האחרונים). כך או אחרת, מורשתו של פילאטיס הועברה לידיים טובות כאשר אשתו המשיכה את מפעל חייו. לאחר מותה ב1977 תלמידיהם הרבים של בני הזוג המשיכו להפיץ את השיטה ברחבי העולם, כשחלקם קיבלו את הכינוי "elder" שהעיד על סמכותם בתחום הפילאטיס לאחר מות ממציא השיטה.
והיום?
ניתן למצוא מכונים המלמדים את תורתו כמעט בכל מדינה ועיר. חשוב רק לבדוק שהסטודיו או המורה בו בוחרים מלמד על פי עקרונותיו המקוריים של הפילאטיס, או לפחות לדעת האם השיעור שמקבלים הוא גרסה קלאסית או מודיפיקציה של השיטה.
